00:00 נעה קשפיצקי: אוקיי.
00:00 איתי חכמה: אוקיי.
00:02 איתי חכמה: טוב, אז מורגלת לסיטואציה? היא לא זרה לך?
00:04 נעה קשפיצקי: אה, תראה.
00:06 נעה קשפיצקי: לא, היא זרה לי.
00:07 איתי חכמה: כן?
00:08 נעה קשפיצקי: בטח.
00:08 איתי חכמה: למה?
00:09 נעה קשפיצקי: כי אף פעם לא ניהלתי שיחה כשאני שומעת את עצמי.
00:14 נעה קשפיצקי: זה אחרת שאתה בדיבוב, אה או באולפן הקלטות.
00:17 איתי חכמה: כי את לבד.
00:19 נעה קשפיצקי: אני גם לבד וגם אני לא אומרת את התכנים שלי.
00:22 נעה קשפיצקי: (צוחקת)
00:23 איתי חכמה: (מוזיקת פתיחה) זה הטוב שלך, זה הגול שלה, זה הכל שלך.
00:39 איתי חכמה: אלן, אני איתי חכמה ואתם ואתן מאזינים לזה הקול שלך ושלך. המקום שבו נגלה יחד איך הקול הפנימי שלנו משפיע על האינטראקציה בחיים, משיחות אחד על אחד, דרך פגישות עבודה, ישיבות והרצאות, ועד למקומות שבהם הקול שלנו פשוט לא נשמע.
00:54 איתי חכמה: אלה בדיוק המקומות שבהם הקולות הפנימיים משפיעים על הקול החיצוני שמעביר את המסר.
01:00 איתי חכמה: אחת התופעות שאני פוגש שוב ושוב זה הפחד להקשיב לעצמנו. לאנשים לא נעים לשמוע את הקול שלהם מוקלט. אני לא אוהב איך אני נשמע, הקול שלי צורם, אני רועד, זה נשמע לי ילדותי, וכמעט תמיד עולה ההצעה: לך או לכי לפיתוח קול.
01:13 איתי חכמה: אבל אני חושב שהבעיה היא לא תמיד טכנית. לפעמים זה לא הקול, אלא הקול הפנימי שמדבר ומשפיע על הקול שלנו. הביקורת, ההשוואה, הפחד.
01:21 איתי חכמה: ובדיוק בגלל זה הזמנתי לפרק הזה את נעה קשפיצקי, מוזיקאית, שחקנית, מדבבת ומורה לפיתוח קול, שמביאה איתה לא רק ניסיון בימתי אלא גם תפיסה עמוקה ונוגעת על המקום של הקול בחיים שלנו.
01:33 איתי חכמה: ישבנו כדי לדבר לא רק איך לשיר טוב יותר, אלא גם על איך להרגיש חופשיים לבטא את עצמנו באותנטיות.
01:39 איתי חכמה: גם בשירה, גם בדיבור ובעיקר מול עצמנו. על מה קורה כשאנחנו מפסיקים לשאול אם אנחנו זמרים, מרצים, סטוריטלרים ופשוט מתחילים לשיר, לדבר, או בקיצור, פשוט להיות.
01:51 איתי חכמה: אז יאללה, מתחילים. כי הקול שלי... (מוזיקה)
02:03 איתי חכמה: שלום נועה.
02:03 נעה קשפיצקי: שלום, שלום.
02:04 איתי חכמה: מה נשמע?
02:05 נעה קשפיצקי: בסדר.
02:06 איתי חכמה: יד על הלב. כשבאת לפה, חיממת את הגרון?
02:10 נעה קשפיצקי: תראה.
02:12 נעה קשפיצקי: התשובה היא לא, אבל עשיתי שיעור בלט, אז באתי אחרי כן אני חמה והגוף שלי חם ותמיד גם לפני אודישנים אגב ותמיד ממליצה תמיד לעשות ספורט.
02:18 איתי חכמה: הגוף שלי חם.
02:23 איתי חכמה: את יודעת, בדיוק קראתי...
02:24 נעה קשפיצקי: כי זה מחמם כמובן.
02:24 איתי חכמה: זה מחמם. בדיוק, בדרך לפה, קראתי פוסט של תומר שרון, שהוא כותב שלפני עלייה לבמה, שהוא מאוד מאוד מתרגש בכל פעם מחדש.
02:32 נעה קשפיצקי: כן.
02:32 איתי חכמה: אז הוא אמר שלפני המון המון שנים הוא שיחק בסוחר מוונציה. והוא התחיל לקפץ ולקפוץ, ואנשים אמרו לו מה אתה עושה? וזה נראה להם מגוחך מאוד. והוא אמר אני מחמם את הגוף, אני נרגש כי אני עוד שנייה עולה על הבמה וזה זה מרגש אותי.
02:45 נעה קשפיצקי: כן.
02:45 איתי חכמה: ואנשים מאוד הופתעו.
02:47 איתי חכמה: הוא אמר, מה זאת אומרת? זה הרי חלק בלתי נפרד מהעבודה. להיות נרגש ולחמם את הגוף ולהיות נמרץ, למרות שעכשיו הטקסט הוא טקסט כבד.
02:55 נעה קשפיצקי: אני חושבת שלמה? זה, זה גם קומדיה, לא?
02:57 איתי חכמה: זה גם וגם, כן.
02:58 נעה קשפיצקי: תגיד, אה... יש כאלה שעושים אה, זה, שכיבות סמיכה, פושאפים, זה. בטח, בטח. תראה, בסופו של דבר, האמ... אנחנו פה בשיחה שלנו מבודדים רק את הקול.
03:02 איתי חכמה: פושאפים, נכון, בדיוק.
03:09 נעה קשפיצקי: נכון.
03:10 איתי חכמה: אבל בעצם הקול שלנו הוא חלק ממערכת, מכל הגוף שלנו הוא כמו כלי נגינה. ברגע שאנחנו נבין את זה,
03:17 נעה קשפיצקי: נכון.
03:18 איתי חכמה: החיבור הזה של כל הגוף...
03:19 נעה קשפיצקי: בדיוק.
03:21 נעה קשפיצקי: אז...
03:22 נעה קשפיצקי: הדברים יתחילו לקרות.
03:23 איתי חכמה: אז בדיוק, אז תכף אנחנו הולכים לפרוט על כל כלי הנגינה שלנו. רק אני אבקש, בדיוק, כל המיתרים, רק שתקרבי טיפה את המיקרופון.
03:26 נעה קשפיצקי: בדיוק, כל המיתרים.
03:30 נעה קשפיצקי: אלייך.
03:31 איתי חכמה: בדיוק.
03:32 איתי חכמה: ואני אשאל אותך את השאלה הראשונה. כי בכל זאת, אנחנו מדברים פה על מציאת הקול הפנימי והקול החיצוני שלנו. מתי את מצאת את הקול שלך?
03:41 נעה קשפיצקי: או, איזה שאלה.
03:43 איתי חכמה: שהבנת שבאמת יש לך משהו לתת, שיש לך קול טוב, אבל גם שסמכת על עצמך שבאמת תהיה לך את היכולת לבטא אותו החוצה.
03:57 נעה קשפיצקי: אני חושבת שהדבר הכי משמעותי שגרם לי למצוא את הקול שלי, כמו שאתה אומר, זה המפגש שלי עם המורה שלי לפיתוח קול, דלית כהנא.
04:07 נעה קשפיצקי: אה, שהיא ממש אימצה אותי ונתנה לי בגיל מאוד מאוד צעיר, הייתי בורחת מהבית ספר, אוקיי? מטפסת וזה, נוסעת שעתיים לתל אביב.
04:16 נעה קשפיצקי: סיוט ב-50 אוטובוסים. ואמנם מרמת גן, אבל תשמע, אתה לא תבין כמה זה.
04:17 איתי חכמה: נוסעת.
04:18 נעה קשפיצקי: מאה אחוז.
04:21 איתי חכמה: נוסעת שעתיים? אני חשבתי את באה מאיזה מושב...
04:23 נעה קשפיצקי: שעתיים, שעתיים נסיעה זה היה. אני אומרת לך, בתחבורה ציבורית.
04:26 איתי חכמה: בשנות ה-50 זה היה מה שהיה, נכון?
04:28 נעה קשפיצקי: בשנות ה-50. בדיוק, בדיוק. אה, לא, זה היה נוראי. והייתי רצה וגם זה לא, משהו נוראי. באמת לקח לי שעתיים כולל ריצה, כולל הזעות וזה. אה, ומאחרת.
04:38 נעה קשפיצקי: אה, סתם. אה, אז בעצם המפגש איתה, אה, אני באתי אליה בעצם בגיל 15 ואמרתי לה, אני, תכיני אותי עכשיו ללהקה צבאית.
04:49 איתי חכמה: מה גרם? אני אקח אותך צעד אחד אחורה.
04:50 נעה קשפיצקי: עוד אחד אחורה?
04:51 איתי חכמה: כן, מה גרם לך בכלל להגיע לדלית כהנא? מה גרם לך בכלל? מה הייתה, מאיפה מצאת את התשוקה הזאת לבוא ולהגיד אני רוצה להקה צבאית?
05:01 נעה קשפיצקי: וואי.
05:03 נעה קשפיצקי: אני מרגישה שזה היה בי כאילו מההתחלה. אני לא יודעת להגיד לך. אני יודעת שהשיר הראשון של חיי היה של ירדנה ארזי, השיר הראשון ששרתי בגיל שנתיים היה של ירדנה ארזי, אה, אבי עזב אותי.
05:16 נעה קשפיצקי: עזב אותי.
05:17 איתי חכמה: כינור נאמן.
05:18 נעה קשפיצקי: אה, הכינור הנאמן. אה...
05:21 נעה קשפיצקי: זאת שאלה, לא יודעת, זה היה...
05:26 נעה קשפיצקי: הייתי על...
05:26 איתי חכמה: הייתי בכל, אה, הלכתי לכל, אה, חוג, לכל זה. פשוט עשיתי את זה כל הזמן, ועם עצמי ומקליטה את עצמי כל הזמן בבית, באיזה טייפ כזה, פלסטיק כזה שקיבלתי ליום הולדת בגיל תשע.
05:30 נעה קשפיצקי: פשוט עשיתי את זה כל הזמן ועם עצמי ומקליטה את עצמי כל הזמן בבית באיזה טייפ כזה פלסטיק כזה שקיבלתי ליום הולדת בגיל 9.
05:40 נעה קשפיצקי: לא יודעת. וואלה, אף פעם לא שאלו אותי.
05:42 איתי חכמה: איזה קטע, זה... מה שאת מתארת עכשיו, זה החוויה גם שלי. אני בגיל שש, אני רציתי רדיו, לא שירה.
05:48 נעה קשפיצקי: נכון.
05:49 איתי חכמה: אני בגיל שש הסתובבתי בחדר והקלטתי לעצמי שידורי רדיו.
05:53 נעה קשפיצקי: מטורף.
05:54 איתי חכמה: זה כאילו ג'וק שאתה כאילו חוטף אותו ו... אתה מבין שזה הייעוד שלך בחיים.
06:01 נעה קשפיצקי: ממש. הייתי עושה, אתה יודע שהיה, היית יכול להעביר מקסטה לקסטה ועשיתי, הייתי עושה קולות. אז היה קסטה קסטה ומיקרופון וככה מעבירה ועושה 7,000 קולות. כן. עושה ערוצים, מסתבר. כן. ואתה יודע, על שיר יש השואלים שיר הצופים עלינו.
06:10 איתי חכמה: ערוצים, ממש. כן. מדהים.
06:17 נעה קשפיצקי: 7,000 מיליארד קולות.
06:20 איתי חכמה: איזה קטע. אבל היה הייתה איזושהי תקופה, איזשהו רגע, שאמרת שאולי הקול שלך לא מספיק טוב, שהיה לך כל מיני ערעורים, ספקות. אני בטוח שכן. אני רואה לפי הפרצוף שלך שכן.
06:31 נעה קשפיצקי: עד היום.
06:32 נעה קשפיצקי: עד היום. המערכת יחסים שיש לנו עם הקול שלנו היא, היא כמו מערכת יחסים עם בני אדם, זה משתנה.
06:38 נעה קשפיצקי: נכון.
06:39 נעה קשפיצקי: אנחנו מתפתחים, יש משברים, יש, זה, זה, זה תחשוב קצת כמו ספורטאי.
06:48 נעה קשפיצקי: ככה אני רואה את זה. מתאמנים. נגיד אתה הולך ל... לאולימפיאדה, לא יודעת, אתה, אתה שנים עובד וזה כל הזמן משתנה, והגוף משתנה.
06:59 נעה קשפיצקי: ואתה ויש רגעים שאתה רוצה להעיף את הקול.
07:02 נעה קשפיצקי: ורגעים שאתה מרגיש שאתה לא שווה כלום.
07:06 נעה קשפיצקי: נכון? זה גם למקצועיים, אתה יודע, זה זה זה...
07:06 איתי חכמה: כן. לגמרי, לגמרי.
07:09 איתי חכמה: יש המון ספקות עצמיים והמון קולות פנימיים שפתאום, דיברתי על זה בפרקים הקודמים, שקול הצנזור שמצנזרת בכלל את המחשבה הראשונית שאולי אני אעשה משהו.
07:19 נעה קשפיצקי: אולי אני אעשה את... אני אוציא אלבום?
07:22 נעה קשפיצקי: מי אני שאוציא אלבום?
07:23 איתי חכמה: זה עד היום אני מאבקים. בדיוק. אה, אה, תראה, הצנזור הזה, זה מישהו שהוא מאוד נוכח בשיעורי פיתוח קול, אני רואה את זה על תלמידים.
07:25 נעה קשפיצקי: בדיוק.
07:32 נעה קשפיצקי: שבעצם כל הזמן יש פה מישהו שפשוט רוצח אותם.
07:37 נעה קשפיצקי: כן.
07:38 נעה קשפיצקי: רוצח אותם אם הם עושים, אם הם זזים מילימטר ממה שהם היו רגילים.
07:43 נעה קשפיצקי: אוקיי? אז נגיד מישהו מדבר מ-1 עד 10, אוקיי? מבחינת, מבחינת עוצמה של ווליום, אוקיי? נגיד אני רגיל לדבר על שתיים או שלוש. נגיד אני אומרת לו אוקיי, עכשיו בוא נעלה לארבע.
07:55 נעה קשפיצקי: יש פה צבא של צנזורים, זה לא צנזור אחד, צבא שפשוט עם עלה על הראש מכה אותם ושומר עליהם.
08:03 נעה קשפיצקי: זה...
08:04 איתי חכמה: תעז, תעז, תעז לעשות את זה.
08:06 נעה קשפיצקי: בעצם זה מין מנגנון הגנה.
08:08 נעה קשפיצקי: נכון.
08:09 נעה קשפיצקי: אוקיי? שאומר לך, זה מסוכן.
08:12 נעה קשפיצקי: אני פה לשמור עליך.
08:15 איתי חכמה: אז כמה, מה באמת התפקיד שלך בתור מפתחת קול? תכף אנחנו נדבר על זה יותר בהרחבה, אבל זה לא רק באמת לקבל, לתת את הכלים איך לפתח את הקול. יש פה הרבה מאוד התמקדות בקולות הפנימיים האלה. במסע הפנימי הזה וב...
08:28 נעה קשפיצקי: נכון.
08:30 איתי חכמה: באיזשהו מקום זה גם אימון.
08:32 איתי חכמה: אימון של התלמיד, של התלמידה, כדי להתגבר מעל המכשולים הפנימיים האלה.
08:37 נעה קשפיצקי: נכון. נכון. בעצם מה שתמיד אני אומרת להם זה...
08:42 נעה קשפיצקי: אל תנהלו איתו שיחה.
08:45 נעה קשפיצקי: תוך כדי, כי אני לא באמת, אני, אני עושה בסופו של דבר, כמו שאתה אומר, אנחנו מתרגלים ואנחנו עובדים. ותוך כדי עבודה, אני אומרת כל ה... אני קוראת לזה, לי יש שם חדש, זה קצת בודהיסטי, אני קוראת לזה מאנקיז, כאילו קופים. קופים כאלה שאומרים לך מלא מלא משפטים ומאוד אלימים, לא לדבר איתם. לא, וככה הם פשוט ילכו. או שמה שהמודלית הייתה אומרת לי, המורה שלי, נועה, תקחי את נועה, אוקיי? עכשיו רק בשיעור, רק בשעה הזאת, תוציאי אותה, היא עכשיו מחוץ לדלת, היא לא פה. ובסוף השיעור, תחזרי.
08:57 נעה קשפיצקי: לגמרי.
09:16 נעה קשפיצקי: זה בדיוק מה שאני אומר גם לחבר'ה שלי בסדנאות. אני אומר להם, תקשיבו, אתם מגיעים לפה עכשיו, תשאירו את הביקורת העצמית בחוץ. אל תדאגו, היא תחכה לכם כשאתם תסיימו את המפגש הזה. היא לא תלך בלעדיכם, היא תלווה אתכם לכל אורך חייכם, אבל פה אין ביקורת עצמית.
09:21 איתי חכמה: תשאירו את הביקורת העצמית בחוץ. אל תדאגו, היא תחכה לכם כשאתם תסיימו את המפגש הזה. היא לא תלך בלעדיכם, היא תלווה אתכם לכל אורך חייכם, אבל פה אין ביקורת עצמית.
09:32 נעה קשפיצקי: כן, אז היא לא קראה לזה, מה שמדהים אצלה זה שהיא לא קראה לזה ביקורת עצמית, כי זה באמת בדיוק, קחי את עצמך, את. כי זה באמת, זה משתלט על ה... אנחנו מרגישים שהקול הזה זה אנחנו.
09:36 איתי חכמה: כן.
09:41 נעה קשפיצקי: כן.
09:42 איתי חכמה: זה נורא נורא מטעה.
09:43 נעה קשפיצקי: בדיוק.
09:44 איתי חכמה: כי זה נשמע בדיוק כמונו. עכשיו, מה שהכי מצחיק פה, שזה בעצם הקולות האלה הם לא שלנו בכלל. אנחנו מספחים כל מיני אמירות שנזרקו לעברנו או לאנשים אחרים, ואנחנו פשוט מטמיעים אותם פנימה, ואנחנו מדברים כאילו זה אנחנו.
09:45 נעה קשפיצקי: אנחנו לא מצליחים להפריד.
09:58 נעה קשפיצקי: נכון.
09:59 איתי חכמה: עכשיו...
10:00 איתי חכמה: מי אמר, למה שאני אגיד לעצמי תדבר בקול נמוך?
10:03 איתי חכמה: למה שאני אעשה את זה לעצמי?
10:07 איתי חכמה: ובאמת אני מגיע למקום הזה של פיתוח קול, שבסדנאות שלי באמת יש הרבה מאוד אנשים שאומרים, יש לי קול שהוא רועד, קול שהוא הוא חלש מאוד. מה אני יכול לעשות? ואז תמיד, איכשהו תמיד נזרקת ה... נזרקת העצה, פיתוח קול.
10:23 איתי חכמה: ואז אני אומר, חבר'ה, אפשר גם להתאמן על זה מול המיקרופון, כמו שאנחנו עושים עכשיו. לאפשר לעצמכם להיות, לאפשר לטעות, לאפשר פשוט להיות פשוט להיות, בלי הרבה מחשבות, בלי הרבה תהיות, ולהתמודד עם זה.
10:38 איתי חכמה: וזאת הסיבה שהבאתי אותך לפה.
10:40 איתי חכמה: כדי שנבין, ואחת ולתמיד, סתם, אי אפשר באמת להיות אה חד משמעיים בהקשר הזה, אבל איך את רואה את הדברים?
10:47 נעה קשפיצקי: אז זהו, אתה אומר את הדבר הזה שהוא נשמע נורא נורא פשוט, ואני כל הגוף שלי מתכווץ. לא כי אני לא חושבת שצריך באמת להקליט ולעשות ולהתאמן וגם לצבור מה שנקרא שעות טיסה.
11:00 נעה קשפיצקי: אממ... זה קצת כמו, יש בזה משהו לזרוק מישהו לאיזה מים שהם נורא נורא קרים או נורא נורא חמים, או נורא נורא עמוקים, או נורא נורא.
11:09 נעה קשפיצקי: אוקיי? לזרוק ולהגיד לו אוקיי, פשוט תשחה. פשוט תהיה אתה, תשחה וזה. עכשיו יש כאלה שאולי יצליחו ויהיו שחיינים מצוינים, אוטודידקטים, אני לא יודעת, אבל, אבל...
11:23 נעה קשפיצקי: אני אומרת, לפני שאני זורקת מישהו למים, אפשר רגע להיות במקום שהוא בטוח, אוקיי? ולהיכנס למים האלה עם איזה מישהו שהוא באותו רגע המבוגר האחראי.
11:30 נעה קשפיצקי: אוקיי?
11:35 איתי חכמה: בדיוק. כי אנחנו עושים בעצם את אותו הדבר, כי בסדנאות זה מה שגם אני עושה. כי אני מלווה אותם. זה לא שעכשיו אני זורק אותם למים ואני אומר להם, בואו, מיקרופון, בבקשה, יאללה, נתראה בעוד שעה.
11:40 נעה קשפיצקי: נכון, בואו.
11:45 נעה קשפיצקי: תדברו איתי.
11:46 איתי חכמה: בדיוק. לא, אנחנו, אני עושה את מה שאני עושה עכשיו איתך,
11:49 נעה קשפיצקי: בדיוק.
11:50 איתי חכמה: ואז אני מאפשר להם להבין ש... איך הם נשמעים בזמן אמת. שם האוזניות על האוזניים והמיקרופון מולם והם שומעים את עצמם מדברים בזמן אמת. עכשיו זה יכול להיות...
12:00 איתי חכמה: אובר-וולמד מוחלט.
12:01 נעה קשפיצקי: לקח לי שנים, אגב, לכל הזמרים המקצועיים, לוקח שנים להתרגל לשמוע את עצמך מבחוץ.
12:06 נעה קשפיצקי: נכון.
12:10 נעה קשפיצקי: אנחנו, אנחנו בעצם, כל הגוף שלנו מין חלל תהודה כזה. אנחנו רגילים לשמוע את הקול שלנו מתוך החלל תהודה הפנימית הפנימי שלנו.
12:20 נעה קשפיצקי: ופתאום מבחוץ, זה כאילו, מי זה?
12:22 איתי חכמה: בדיוק.
12:23 איתי חכמה: ככה, ככה אני נשמע?
12:24 נעה קשפיצקי: כן, זה כמו בהודעות בוואטסאפ, שאתה בא לך למות כאילו. מה זה? איזה קושי?
12:25 איתי חכמה: נכון.
12:27 נעה קשפיצקי: בדיוק.
12:29 איתי חכמה: בגלל זה המון שחקנים באמת לא מסוגלים לראות את עצמם משחקים. ג'ון מלקוביץ' אמר באחד הרעיונות שהוא לא מסוגל לשמוע את עצמו, למרות שיש לו קול מעולה. הוא לא מסוגל לראות או לשמוע את עצמו.
12:39 נעה קשפיצקי: זה נורא, נורא קשה. וזה חלק מהמיומנות המקצועית. בעצם להתאמת עם הדבר הזה. ולהכיר את ה... להכיר את הזהות הקולית שלך גם מהצד השני.
12:46 נעה קשפיצקי: כן.
12:51 איתי חכמה: נכון. מתי את התרגלת לקול שלך?
12:53 נעה קשפיצקי: וואי. אני חושבת שמה שגרם לי כאילו, במרכאות אני אומרת, להתרגל, זה זה העבודה הקולית. האימון, המקצועיות, ההיכרות שלי עם הקול.
13:07 נעה קשפיצקי: הגעתי למקום של שלמות מאוד מאוד רחבה.
13:12 נעה קשפיצקי: אה, ומערכת יחסים שהיא מיטיבה עם הכלי הזה.
13:19 נעה קשפיצקי: אממ, וברגע שיש לך, אתה יודע, זה זה פשוט...
13:24 נעה קשפיצקי: זה עוגן. בעצם אני אומרת שהטכניקה שאנחנו שאני לומדת היא זאת שגרמה לי שתהיה לי מערכת יחסים מיטיבה. אני מכירה את הקוליות שלי מכל הכיוונים, אני אני יש לי...
13:37 נעה קשפיצקי: אני, אני האדון של עצמי.
13:40 נעה קשפיצקי: אני יודעת מה אני עושה.
13:43 נעה קשפיצקי: זה כבר לא עושה בי.
13:45 נעה קשפיצקי: אז אין לי כל כך הרבה הפתעות, רק לטובה, לפעמים. כאילו...
13:48 נעה קשפיצקי: כן.
13:50 נעה קשפיצקי: זה זה...
13:53 נעה קשפיצקי: אתה יודע, אחד הטיפים שאני נותן לחבר'ה שלי, ל... פעם אמרתי לאהוב את הקול, ואז מישהי אמרה לי מה זה לאהוב? אז אמרתי, זה לא לאהוב, לחבב. בואי תכבבי את הקול שלך.
14:03 נעה קשפיצקי: נתתי להם תרגיל.
14:04 איתי חכמה: כן.
14:04 נעה קשפיצקי: כל בוקר,
14:05 איתי חכמה: כן.
14:06 נעה קשפיצקי: קודם כל להקים עם עצמם קבוצת וואטסאפ. כל בוקר להקליט את עצמם מדברים.
14:10 איתי חכמה: מצוין.
14:11 נעה קשפיצקי: מדברים.
14:11 איתי חכמה: מצוין.
14:12 נעה קשפיצקי: עכשיו מה שהם רוצים, תקראו שיר, תעשו כל דבר, העיקר תדברו.
14:16 איתי חכמה: מצוין.
14:17 נעה קשפיצקי: ולא להקשיב מיד.
14:19 נעה קשפיצקי: כי אם תקשיבו מיד, יש לכם כמה קולות פנימיים שיבואו ויצליפו בכם. לחכות לערב ולהקשיב כאילו אתם שומעים הודעה קולית מחבר או חברה.
14:29 נעה קשפיצקי: מעולה.
14:30 איתי חכמה: ותעשו את זה כל יום במשך הסדנה שלנו. שמונה שבועות, יש לכם עכשיו ללכת עם זה.
14:36 איתי חכמה: ואז אנשים באמת, לאט לאט, מתחילים להבין שבדיוק, ממש ככה.
14:38 נעה קשפיצקי: להתרגל כאילו לקול הזה.
14:42 נעה קשפיצקי: כן, אה...
14:42 איתי חכמה: ואז אין תחושת קרינג'.
14:44 נעה קשפיצקי: נכון, כן. אני חושבת שזה לא מספיק.
14:47 איתי חכמה: בטוח.
14:48 נעה קשפיצקי: אני חושבת ש...
14:49 איתי חכמה: בטח.
14:51 נעה קשפיצקי: לא.
14:52 איתי חכמה: אל תשכחי שאחר כך הם צריכים לערוך את עצמם כשהם מקליטים פודקאסטים. אז יש להם עוד הרבה מאוד שעות אולפן ועוד הרבה מאוד שעות אה להתחבר לקול שלהם. אבל בתור התחלה...
15:00 נעה קשפיצקי: נכון.
15:03 נעה קשפיצקי: תאר לך שמישהו בוחר לקחת קטע או לא לקחת קטע, למרות שהתוכן שלו טוב, אבל הוא לא רוצה לקחת אותו כי נראה לו שהוא נשמע פה ככה ופה ככה. כאילו, לא יודעת, שהבחירה היא לא תוכנית אלא קולית.
15:11 נעה קשפיצקי: כן.
15:14 איתי חכמה: קולית.
15:14 נעה קשפיצקי: נכון.
15:16 נעה קשפיצקי: תחשוב, כמו שחקנים שיקחו טייק שהם הכי יפים במקום את הטייק, את הטייק שהם עושים את העבודה.
15:19 איתי חכמה: בדיוק.
15:21 נעה קשפיצקי: בדיוק.
15:22 איתי חכמה: לכן גם, את מגיעה מעולם של שירה ושל פיתוח קול, ששם הקול חייב להיות פיין. עכשיו בחיים בעולם...
15:28 נעה קשפיצקי: כן.
15:30 איתי חכמה: כמו בפודקאסט פה, אי אפשר להיות פיין כל הזמן. אנחנו בני אדם. עכשיו, באמת ב...
15:34 נעה קשפיצקי: איזה באסה.
15:35 איתי חכמה: איזה באסה. ממש.
15:37 איתי חכמה: זה נורא מבאס שאי אפשר להיות בפרפקט. כאילו, באמת, משהו, אלוהים, לא יכולת לתת לנו את היכולת להיות ב-100?
15:42 נעה קשפיצקי: נכון.
15:43 איתי חכמה: חוצפה.
15:44 נעה קשפיצקי: ממש חוצפה.
15:45 נעה קשפיצקי: עכשיו, ואז באמת היכולת להבין שאין דבר כזה שיחה מושלמת. אין דבר כזה לעבור יום מושלם. אז אי אפשר שבאמת להגיע לשלמות ומושלמות בפודקאסט.
15:57 נעה קשפיצקי: בעולם הסאונד, בעולם השירה, יותר שואפים לזה. זה לא אומר שאין טעויות.
16:02 נעה קשפיצקי: אבל יותר שואפים לשלמות, כי יש פה גם שורה של אנשים שהם מלטשים ובודקים כל פיפס וכל אות, ומקליטים שוב ושוב ושוב ושוב ושוב. מה שבעצם מוביל אותי לשאלה,
16:14 נעה קשפיצקי: איך את מצליחה בכל פעם להתחבר מחדש לטקסט?
16:18 נעה קשפיצקי: לשיר, לדיבוב, עם כל ה... אתה יודעת, כי ברגע שעושים טעויות ומתאמנים שוב ושוב ושוב ושוב, באיזשהו מקום אתה מאבד את עצמך קצת בפנים. אז איך את מצליחה לחזור חזרה למיינדסט הזה?
16:29 נעה קשפיצקי: מעניין.
16:31 נעה קשפיצקי: אה... אז ככה, הטכניקה הקולית שאני למדתי ואני מלמדת, זה טכניקה שהיא מושטטת על דיבור.
16:40 נעה קשפיצקי: אז בעצם, כל שיר שאני ניגשת אליו, הוא תמיד תמיד יתחיל, הוא בכלל, כל המיקום נמצא על איפה שאני מדברת. ברגע שזה אני מדברת,
16:53 נעה קשפיצקי: יש פה גם, גם אם אני כאילו לא מחוברת או כי לקחו לי ושתו לי ואני באיזה זה שלי, הקוליות, ברגע שהיא ממוקמת במקום הזה, אוטומטית הגוף מחובר.
17:06 נעה קשפיצקי: אה, וזה בעצם הפשר של טכניקה. כאילו שאני...
17:14 נעה קשפיצקי: כאילו, זה לא שאני צריכה להתחבר, אלא שברגע שהקוליות שלי ביום יום שלה היא כל הזמן מחוברת ובתקשורת עם כל מה שקורה בגוף, אז זה פשוט נמצא שם, סליחה, זה מין איזה מקום. ככה אני, ככה אני רואה את זה.
17:32 נעה קשפיצקי: תני, תני לי דוגמה לטכניקה כזאת, איך את, אממ... ניגשת לטקסט והופכת אותו להיות שלך?
17:45 נעה קשפיצקי: איך אני עושה את זה?
17:47 נעה קשפיצקי: זה שאלה, זה שאלה טובה.
17:49 נעה קשפיצקי: קודם כל אני, אני אומרת אותו. אני אומרת אותו ואני מספרת אותו ואני זוכרת שאני מתקשרת את זה אלייך, כמו שהייתי אומרת לך. זאת אומרת, שלא יהיה הבדל בין המשפט, למשל, סתם, נזמרנה את שיר אליפלט, ש...
18:06 נעה קשפיצקי: אוקיי? כמו שהייתי אומרת לך, נזמרנה את שיר אליפלט ונגידה כולנו בקול. אני לא עושה כלום. אני, אני לא שרה. נזמרנה.
18:16 איתי חכמה: אין פאתוס.
18:17 נעה קשפיצקי: בדיוק. אני לא...
18:19 נעה קשפיצקי: בדיוק. זה, זה באמת אה, זה... פעם...
18:22 איתי חכמה: פעם היה, כן.
18:23 נעה קשפיצקי: זה מה שהיה, כל ה...
18:26 נעה קשפיצקי: היום...
18:27 איתי חכמה: יותר קטן. יותר אישי.
18:29 נעה קשפיצקי: נכון. מין, אני, אני רואה את זה כמקום נכון, קטן, אישי, כנות. זה, זה לאו דווקא קטן. זה מין איזה...
18:38 נעה קשפיצקי: מין כנות שהקוליות נמצאת פשוט איפה שאתה מדבר. זה, זה, זאת התורה. אני לא יודעת, זה נשמע קל או שזה, זה, זה מאוד קשה, כי רוב האנשים השירה במרכאות נמצאת אצלם במוח במקום אחר. אז זה אומר, אוקיי, עכשיו אני מדבר ועכשיו אני שר. זה שני מקומות שונים. זה מאוד מאוד מאתגר לשים את שני המקומות האלה כאחד.
19:10 נעה קשפיצקי: ולעבוד משם.
19:10 איתי חכמה: נכון. כשאת גם...
19:11 נעה קשפיצקי: זה הכי כיף.
19:12 איתי חכמה: ממש. אבל יש גם עוד פרמטר מאוד מאוד חשוב. גם אנשים, ביום יום לא כולם מדברים בכנות.
19:18 נעה קשפיצקי: כן.
19:19 איתי חכמה: וגם פה, גם במקום הבין אישי, אנחנו לפעמים חושבים שאנחנו כנים, אבל גם מול עצמנו אנחנו לא באמת מתנהלים בכנות. ושוב חזרה לקולות הפנימיים, כי אנחנו לא מאפשרים לעצמנו להיות כנים ופגיעים, כי בעצם מה שאת מתארת פה, כנות היא חלק בלתי נפרד מפגיעות.
19:35 נעה קשפיצקי: נכון.
19:36 איתי חכמה: וברגע שאנחנו לא מאפשרים את זה לעצמנו, אז... על אחת כמה וכמה בשירה.
19:42 נעה קשפיצקי: אני אגיד לך מה לדעתי קורה.
19:43 איתי חכמה: כן.
19:44 נעה קשפיצקי: אני רואה את זה שיש, יש מין צינור, אוקיי? שהקוליות מחוברת באיזה צינור, אוקיי? ו... ובדרך כלל כשמגיעים אנשים ללמוד, אתה, אתה תמיד תזהה שכאילו יש איזה דרך ויש בה אבנים, יש בה איזה מחסום, יש כאילו הדרך היא חסומה בחול, באבק, בלכלוך, בזה, ו... ובעצם ב... בפיתוח קול אתה מנקה את הצינור הזה. אתה יודע, מיתרים, אני, אני גיליתי, שזה כאילו מצחיק, אבל שמתי לב שהמיתרים נמצאים בדיוק באמצע, בין הלב לבין המוח. הם ממש באמצע, ומבחינתי, מיתרי הקול הם מתווכים בין הראש לבין הלב.
20:24 נעה קשפיצקי: הם ממש באמצע.
20:30 נעה קשפיצקי: ברגע שיש את הק...
20:31 איתי חכמה: את רואה את הקעקוע הזה?
20:32 נעה קשפיצקי: תראה את הקעקוע.
20:33 איתי חכמה: את רואה אותו?
20:34 נעה קשפיצקי: אז...
20:35 איתי חכמה: עכשיו כשאת אומרת את זה, את יודעת, אני שם פה מיתרי קול באמצע.
20:38 נעה קשפיצקי: בבקשה.
20:39 איתי חכמה: כן, הקעקוע שלי הוא בדיוק השילוב בין המוח לבין הלב.
20:41 נעה קשפיצקי: וואו.
20:42 איתי חכמה: כן.
20:43 נעה קשפיצקי: אז זה לא פלא שזה מה שאתה עוסק ומה שאת חוקר ומה שמעניין אותך ומה שאתה עושה, וזאת השליחות שלך לאחרים.
20:49 איתי חכמה: לגמרי.
20:50 נעה קשפיצקי: כן.
20:52 נעה קשפיצקי: אז, אז בהמשך לאותו צינור, אז בעצם כשיש כלים וטכניקה והיכרות עם המערכת הזאת, שהיא מערכת, שהיא לא רק ה... היא לא רק הגרון, היא בכלל לא רק הגרון, הגרון הוא שולי.
21:03 נעה קשפיצקי: כן.
21:04 נעה קשפיצקי: אוקיי? אז, אז בעצם, כשהדבר הזה נקי, החיבור הזה, גם אם אתה כאילו לא מחובר, זה פשוט מחובר. אין, זה נקי.
21:14 איתי חכמה: זו האלימה, זו האלימה.
21:15 נעה קשפיצקי: זהו, אתה, אתה לא צריך לעשות שום דבר. בסופו של דבר, אתה יודע, אומרים את הטכניקה, שהאומן עולה על הבמה, את הטכניקה הוא משאיר בבית, הוא לא בא עם הטכניקה. הטכניקה כבר נמצאת.
21:25 איתי חכמה: נכון.
21:28 נעה קשפיצקי: אבל פה צריך טכניקה נוספת שאומרת את העבודה היא בבית, כמו שאת מתארת פה, זה הניקיון הזה. שזה נשמע עכשיו בתיאור שלך מאוד מאוד קל, אבל הוא מאוד מאוד מאוד מורכב, לא רק בשירה, גם באמת בדיבור.
21:41 נעה קשפיצקי: גם ביכולת שלנו להיות עצמנו, לאפשר לעצמנו לפתוח את הפה בישיבות, בהרצאות, לעמוד על במה ולאפשר לעצמנו להיות, להתגבר על הפחדים האלה שמשתקים אותנו מאוד ומאיימים עלינו מאוד, ויש את הצנזור ואת המלקה ואת ה... כל כך הרבה קולות שבאמת לא מאפשרים לעצמנו להיות.
22:04 נעה קשפיצקי: נכון. וכשאתה לומד, אז כשאתה לומד, אז אתה... אתה מכיר את כל ה... את כל האזורים האלה, את כל המים האלה, ואתה לומד לשהות ולהיות בקוליות שלך מלאה וחשופה וחזקה וצועקת ומכוערת. אנחנו מרשים לה להיות מה שהיא, מה שהיא. רגע, בוא נשמע אותה. אנשים בכלל לא, הם בכלל, הם לא יודעים איך הם נשמעים.
22:32 נעה קשפיצקי: מכוערת, זה התפס אותי במיוחד.
22:34 נעה קשפיצקי: כן, הם חושבים שהקול שלהם מכוער. אם הם, אם שומעים אותו, הוא מכוער. אבל אם הם מדברים חלש, אז זה כאילו זה מייפה אותו. גם אני כזמרת התחלתי, אם היה לי מלא מלא אוויר בקול, אוקיי? הייתי שרה עם מלא מלא אוויר, כי חשבתי שהאוויר הזה עושה אותו יפה.
22:36 איתי חכמה: לגמרי.
22:51 נעה קשפיצקי: וזה הרבה אנשים יש להם את זה.
22:53 נעה קשפיצקי: נכון.
22:55 נעה קשפיצקי: אז אה, אנחנו...
22:57 איתי חכמה: הנה, הנה שכבת הגנה.
22:58 נעה קשפיצקי: בדיוק.
23:00 איתי חכמה: שלא מודעת אפילו שאחרי ששמת על עצמך כדי לייפות את הקול שלך כי לא היית מרוצה מהקול שלך.
23:05 נעה קשפיצקי: כנראה, בלי לדעת שאני לא מרוצה, נכון? חשבתי שככה הוא יפה.
23:07 איתי חכמה: כן.
23:09 נעה קשפיצקי: כן.
23:10 איתי חכמה: איזה קטע. והנה הכנות.
23:12 איתי חכמה: כי בעצם לקחת איזה משהו, אתה יודע, כאילו הפכת את זה להיות גרנדיוזי יותר. זה הקטע של לקחת אוויר וזה הופך להיות, הנה הפאתוס חזרה.
23:21 איתי חכמה: במקום להיות קטן, שוב, לא קטן, אבל...
23:24 נעה קשפיצקי: נכון, זה לא גרנדיוזי, זה פשוט להיות חשוף, בלי הגנות.
23:26 איתי חכמה: בדיוק, פגיע, בדיוק.
23:28 נעה קשפיצקי: כמו שהוא נקי, גם אם הוא דוחה.
23:30 איתי חכמה: נכון. כי אנחנו בני אדם. כי בינינו מת, אנחנו בני אדם.
23:34 נעה קשפיצקי: נכון.
23:35 איתי חכמה: ואמרנו קודם לא 100, זה השלמות שלנו. השלמות היא חלק מהפגיעות, חלק מהכיעור.
23:43 נעה קשפיצקי: והקול שלנו, תחשוב, הוא כמו טביעת אצבע, הוא זהות. אני אומרת תמיד...
23:49 נעה קשפיצקי: יש לי את הדוגמה שאני מספרת על איזה דייט שרצו וזה, מתקשר אליי, אוקיי? רצו לשדך לי מישהו.
23:56 נעה קשפיצקי: אני כבר על ההיי הראשון, אני שומעת שהוא עייף, שהוא אין לו שמחת חיים, אין לו, אני יכולה לשמוע אגב בקול אם הוא אינטליגנטי או לא אינטליגנטי. שומעים מלא מלא אינפורמציה בלי שאני בכלל מקשיבה למה הוא אומר.
24:12 נעה קשפיצקי: בדיוק.
24:13 נעה קשפיצקי: וזה חשוב להבין את זה ו...
24:18 איתי חכמה: זו זו הסיבה שאנחנו פה.
24:18 נעה קשפיצקי: ובסוף מי יודע, אולי הוא מקסים ומהמם ואני בזבזתי פה כי פשוט...
24:22 איתי חכמה: בדיוק. אבל כמה דברים את יכולה, כמה הפרשנות הראשונית שאת מקבלת רק משיחת טלפון אחת.
24:29 נעה קשפיצקי: נכון.
24:30 איתי חכמה: בואי, כמה קצרים תקשורתיים אנחנו נוצרים בעקבות הקול שלנו.
24:35 איתי חכמה: נותנים המון מקום לשפת גוף. שפת גוף היא חשובה מאוד, אין ספק. אבל שפת הקול איכשהו תמיד אה...
24:43 נעה קשפיצקי: מוזנחת קצת, אתה יודע, זה כאילו...
24:44 איתי חכמה: כל, הגוף יכול, הקול אף פעם לא יכול לשקר.
24:47 נעה קשפיצקי: נכון.
24:48 איתי חכמה: אי אפשר לרמות את הקול.
24:49 נעה קשפיצקי: אי אפשר לרמות.
24:49 איתי חכמה: אתה יכול לשחק עם הקול שלך. פוליטיקאים עושים את זה יפה מאוד, אבל גם אז הם למדו המון המון המון שיעורי משחק כדי להגיע למקום הזה. אבל הכנות היא באה לידי ביטוי בקול שלנו. כשאתה שואל בן אדם מה הוא צריך, כשאתה רואה אותו באבל אחרי שבעה באוקטובר, חווינו את זה הרבה.
25:08 נעה קשפיצקי: אז האמפתיה היא אמפתיה קולית, היא לא אמפתיה שמבוטאת בשום מקום אחר.
25:13 נעה קשפיצקי: גילוי רגש, הוא בא לידי ביטוי בקול שלנו.
25:16 נעה קשפיצקי: מהמם. אוי, איזה מהמם.
25:18 נעה קשפיצקי: וזה בעיניי המהות הכי חשובה באמת בגילוי הקולי שלנו ובאופן שבו אנחנו מביאים את עצמנו. כי המסר הוא חשוב, אבל האיך הזה הוא מייצר כל כך הרבה ערך, ופה האלימה היא מאוד מאוד חשובה.
25:34 נעה קשפיצקי: כי אם לא אכפת לי, ואני מראה כאילו אכפת לי, אז בואו, הקול, הקול לא מרמה. הקול יראה את החוסר אכפתיות.
25:45 נעה קשפיצקי: אוקיי. נשנה אווירה קצת.
25:49 נעה קשפיצקי: אז איך באמת תרגול קול או שירה יכולים לעזור לנו להתחבר לקול, לקולות הפנימיים שלנו?
25:55 נעה קשפיצקי: קשה לי עם המילה להתחבר, אני אומרת לך את האמת.
25:56 איתי חכמה: אוקיי.
25:57 נעה קשפיצקי: אוקיי.
25:59 נעה קשפיצקי: פיתוח קול, זאת עבודה שרירית.
26:04 נעה קשפיצקי: simple as that. אוקיי? בתוך המערכת הקולית...
26:08 איתי חכמה: אז רגע, אז רגע, אני אקח אותך צד אחד אחורה שוב. מה זה בעצם פיתוח קול? בוא נדבר רגע על הבייסיק, כי לא דיברנו על הבייסליין הזה.
26:13 נעה קשפיצקי: מעולה. זהו, נכון. אנחנו יודעים שפיתוח קול מאוד מקושר לזמרים, נכון? אבל, אבל הוא לא. פיתוח קול זה בסך הכל...
26:16 איתי חכמה: כן.
26:19 נעה קשפיצקי: נכון.
26:23 נעה קשפיצקי: עבודה קולית, היכרות עם הקול שלנו, שליטה קולית, אממ...
26:31 נעה קשפיצקי: בעצם, תראה, כשאנחנו מדברים ביום יום שלנו, אנחנו בדרך כלל מדברים, אני מניחה שבממוצע על שלושה טונים. אוקיי? שלושה טונים של דיבור. איזה ריינג' כזה, מקום שמדברים בו, שהוא מאוד מאוד צר. אבל כולנו נולדים עם לפחות 12 טונים, לפחות.
26:40 נעה קשפיצקי: אוקיי?
26:51 נעה קשפיצקי: בפיתוח קול, בעצם אנחנו מתחילים קצת ל... אתה יודע, קצת לזוז מהשלושה טונים האלה. אוקיי?
26:59 נעה קשפיצקי: כמו שריר, זה פשוט מותחים את השרירים ומגמישים את זה, זה ממש...
27:06 נעה קשפיצקי: אין לי, אין לי אה משהו יותר טוב, זה, זה נורא פשוט. פשוט מלא מלא מלא שרירים קטנטנים קטנטנים קטנטנים שאנחנו לא יודעים שהם קיימים. כמו שאתה הולך לפילאטיס ופתאום נתפס לך איזה שריר שאתה לא יודע שהוא היה קיים.
27:13 נעה קשפיצקי: נכון.
27:20 נעה קשפיצקי: זה נכון. אבל...
27:21 איתי חכמה: זה אותו דבר.
27:23 איתי חכמה: אבל אני בכוונה, אני חוזר למקום הזה שכ... ה... להתחבר לקולות הפנימיים, ואני בכוונה שואל את זה ואני מתעכב על האמירה הזאת. כן. כי בעיניי, אם אני עכשיו לוקח את עצמי, ואני עכשיו מגיע לשיעור שלך.
27:32 נעה קשפיצקי: כן.
27:34 נעה קשפיצקי: כן.
27:34 איתי חכמה: אוקיי? ואת אומרת לי את העניין הזה של בוא עכשיו תיקח את החצאי טון ובוא, בואו נשחק עם הקול.
27:39 נעה קשפיצקי: אני לא מדברת אגב בשיעור, אנחנו עובדים. עובדים, עושים תרגילים, עושים תרגילים.
27:41 איתי חכמה: כמו פילאטיס.
27:43 נעה קשפיצקי: כמו פילאטיס.
27:44 איתי חכמה: אוקיי. זאת אומרת, אין הרבה מקום לברברת. יש פה, יש פה מהות, אוקיי.
27:46 נעה קשפיצקי: נכון, זה העבודה. לגמרי, לגמרי.
27:48 איתי חכמה: אוקיי.
27:49 נעה קשפיצקי: וזה מה שיפה בזה, שבעצם הסייד אפקט של העבודה הוא פשוט אסטרונומי.
27:55 איתי חכמה: כן, כי את בעצם מראה, הנה אתה יכול. בוא, בוא, בוא נעזוב את כל ה"אני לא יכול" בצד, זה לא רלוונטי פה, אתה יכול הכל.
28:01 נעה קשפיצקי: בדיוק. ובאמת זה נורא קל כשאתה ממוקם נכון ואתה, זה, זה כבר שיעור ראשון, שיעור שני, אתה כבר לא, אתה לא באותו מקום שהיית.
28:10 איתי חכמה: ובכל זאת, מה נגיד את שומעת מתלמידים או מתאמנים ש... הם חווים איזשהו קושי של מול עצמם?
28:17 נעה קשפיצקי: זה, יש מקומות שתלמידים שיש להם פתאום צלילים שלא יוצא בכלל בכלל צליל. אוקיי? יש כל מיני תופעות, אה...
28:26 איתי חכמה: גם, גם בדיבור אנחנו, אתה נתקלות בזה? זאת אומרת שאנשים נגיד שמגיעים עם איזשהו קול רוטט, רועד, שיש אנשים שהקול שלהם נורא נורא רוטט, נגיד יש לנו נשיא כזה.
28:31 נעה קשפיצקי: בטח שתלמידים...
28:34 נעה קשפיצקי: נכון.
28:36 איתי חכמה: אז השאלה אם באמת זה משהו שאפשר לפתח, אפשר לאמן את זה?
28:40 נעה קשפיצקי: זאת שאלה, זה שרירים.
28:44 נעה קשפיצקי: זה שרירים.
28:45 איתי חכמה: זאת אומרת שמה שאת אומרת כאן, כל אחד יכול. כל אחד יכול לשנות את האופן שבו הוא משתמש בקול שלו, אם זה רועד, אם זה רוטט, אם זה מאנפף, על הכל אפשר לעבוד.
28:56 נעה קשפיצקי: בטח, אם זה צרוד, בטח. על הכל אפשר לעבוד.
29:00 נעה קשפיצקי: בטח. וזה משנה עולם. אנשים נורא קל להתרגל. יש לי תלמידה שהייתה, היא בכלל, היא כל כך צרודה כל כך הרבה שנים שהיא כבר לא, לא שומעת שהיא צרודה. אבל היום היא, והיא עובדת, היא עובדת ב... בנט"ל כזה, מאז המלחמה, אתה יודע, 24/7 וזה וזה וזה וזה.
29:16 נעה קשפיצקי: בהרצאות וזה וזה, גמורה, אין לה קול וזה. עכשיו, אוקיי? אין, אני לא צרודה, אני עובדת, אין, לא צרודה. וזה לא, זה לא קסם, זה, זה, זה פשוט אה, זה... פיזיקליות, באמת.
29:32 נעה קשפיצקי: הגוף שלנו כל כך גמיש, כל כך חכם, כל כך רב... זה כל כך עצוב לי שהמון אנשים כאילו אומרים לא, פיתוח קול זה רק לזמרים, זה... לא.
29:43 איתי חכמה: כן, אני מחבק אותו, נחבק אותו, נלטף אותו.
29:43 נעה קשפיצקי: חבל, כי זה משנה חיים, זה משנה חיים. אם זה, זה שינה את החיים שלי. ואני עוד כאילו, כאילו הייתי מזוהה כזמרת מגיל צעיר, בסדר? אבל, אבל אז מה? אבל האפקט של זה היה...
29:57 נעה קשפיצקי: אבל...
29:59 נעה קשפיצקי: אני הבנתי, אני ידעתי מה, מהשיעור הראשון אני ידעתי שאני רוצה את מה שאני מקבלת, לתת את זה הלאה.
30:08 נעה קשפיצקי: אתה יודע, באמת יש גם זמרים שהם כבר בני 70 פלוס, ועד היום הם ממשיכים ללכת למורות לפיתוח קול כדי לתחזק את הכלי הזה.
30:12 נעה קשפיצקי: כן.
30:17 נעה קשפיצקי: בוודאי. אתה יכול לדמיין עצן שהוא מתחרה והוא לא מתאמן?
30:21 נעה קשפיצקי: בדיוק.
30:22 נעה קשפיצקי: זה שרירים, באמת, אין לי...
30:25 נעה קשפיצקי: אתה לא, אתה לא, בטח ובטח בגילאים מבוגרים. הגוף שלנו, זה, זה, זה באמת, זה, זה אני, אני הייתי רוצה שהפיתוח קול יהיה כמו הפילאטיס, שכולם עושים היום פילאטיס.
30:28 נעה קשפיצקי: נכון.
30:37 נעה קשפיצקי: הקוליות שלנו זה הלב שלנו, זה הנשמה שלנו, זה הזהות שלנו.
30:41 נעה קשפיצקי: זה הביטוי שלנו. וואו, אם זה היה רך ומשוחרר. וואו. אתה יודע שבהרבה מאוד מהשיעורים, אני גם כתבתי על זה, כאילו אנשים מייבבים בבכי.
30:53 נעה קשפיצקי: כשפתאום הקוליות מגיעה למקום שלה, ופתאום הקול כזה חלק, אין מאמץ.
30:59 נעה קשפיצקי: קל לי, אני הולך, אני חוזר, זה כמו סנונית כזאת.
31:03 נעה קשפיצקי: כי זה נכון, כי הרי...
31:03 איתי חכמה: מחליק על הקרח. אתה בוכה. אתה בוכה, כי אתה אנחנו מחזיקים פה כל כך הרבה.
31:10 איתי חכמה: ודרך אגב, גם חשוב לומר, כשמחזיקים כל כך הרבה, הצד השני שומע את זה. אנחנו מכווצים, אנחנו מכווצים והקול נשמע.
31:17 נעה קשפיצקי: בטח.
31:19 נעה קשפיצקי: ואתה יודע שהקול יושב גם על, על נשימה. על המערכת של הנשימה. אז אם הדבר הזה...
31:22 נעה קשפיצקי: נכון.
31:26 נעה קשפיצקי: הכל עובד יחד.
31:26 איתי חכמה: הפלואו הזה, הפלואו. כן.
31:28 נעה קשפיצקי: בדיוק, הפלואו הזה פתוח, זה...
31:31 נעה קשפיצקי: זה פשוט, זה משנה חיים, אין לי מה לומר. אני מכורה, אני, אני עושה כל הזמן, כאילו, אני לא יכולה בלי.
31:37 איתי חכמה: תני לי טכניקה אחת שעוזרת...
31:38 נעה קשפיצקי: וזה לא נגמר גם.
31:39 איתי חכמה: ברור, זה עבודה מתמדת.
31:40 נעה קשפיצקי: כן.
31:41 איתי חכמה: תני לי טכניקה אחת שיכולה לעזור באמת קצת לנקות.
31:44 נעה קשפיצקי: מה? תרגיל?
31:45 איתי חכמה: כן. בא לך?
31:47 נעה קשפיצקי: אה, יש מלא תרגילים. אממ... שעוזרת לנקות. נגיד, אוקיי, נגיד...
31:57 נעה קשפיצקי: אם מישהו יש לו לחה, יש לו מלא מלא לחה, אוקיי? אז אני הייתי ממליצה כזה לקחת יד מכומרת, אוקיי? לדפוק על בית החזה. ממש כל הזמן לזוז, לזוז, לזוז, לזוז. לפהק על האה... ולפהק על האו... בלי צליל. רק להרגיש את השריר הזה בתוך הפה של אחרי חרך, עולה. ו... ו... ו... ו... וניקח... (מזמזמת) אוקיי? וככה לעלות, לעלות ולעלות, ואיפה שהיה לך, פשוט לנקות פה את כל ה... לפעמים מצטברת התעתיקים מסוימים. אז זה מצוין לנקות את זה.
32:00 נעה קשפיצקי: מלא לחה.
32:14 נעה קשפיצקי: בלי צליל.
32:27 נעה קשפיצקי: נכון.
32:36 איתי חכמה: זה אחלה כלי בדיוק לתקופה הזאת של האלרגיות. בדיוק אתמול שיתפתי אותך שאני עם אלרגיה, אז כן, זה בדיוק זה, כן.
32:39 נעה קשפיצקי: מצוין. נכון. ואם אתה רוצה תרגיל צרידות או עייפות קולית או משהו כזה.
32:47 נעה קשפיצקי: אני מאוד מציעה לשים ככה שתי אצבעות על השקעים של האף, אוקיי? ורק לזמזם על מם. (מזמזמת "מם") ולנסות להרגיש רטט בתוך האצבעות, בלי ללחוץ, בלי להזיז. (מזמזמת "מם") ולשיר איזה שיר, אוקיי?
32:51 נעה קשפיצקי: אוקיי?
33:03 נעה קשפיצקי: (מזמזמת)
33:06 נעה קשפיצקי: (ממשיכה לזמזם) אתה מרגיש את הרטט? בדיוק, אז זה מה שאנחנו רוצים, שזה בעצם האף הוא חלל תהודה, ואנחנו לוקחים את הצליל לתוך החלל תהודה הזה. וזה מוציא את העומס מהגרון.
33:07 איתי חכמה: כן.
33:16 נעה קשפיצקי: זה מאוד, כן, זה...
33:18 איתי חכמה: כן, לא. טיפים מאוד מאוד חשובים. ובאמת.
33:22 איתי חכמה: אז אני רוצה לעבור איתך לעולם הדיבוב. בעולם הדיבוב באמת הוא עולם, דיברנו שלושה טונים, זה הרבה הרבה יותר. יש פה שימוש אינסופי בטונים, ואני בטוח שאת גילית בעצמך טונים שבכלל לא ידעת שהם קיימים.
33:25 נעה קשפיצקי: כן.
33:35 נעה קשפיצקי: בדיוק.
33:35 איתי חכמה: איך זה נעשה פתאום? באמת, איך בכלל מתחילים להיכנס לעולם הדיבוב? כי זה עולם של משחק, אבל בצורה אחרת לחלוטין.
33:45 נעה קשפיצקי: נכון, ויש המון שחקנים מאוד מאוד גדולים שלא מסוגלים לעשות את זה.
33:50 נעה קשפיצקי: בדיוק.
33:52 נעה קשפיצקי: אה...
33:53 איתי חכמה: איך הגעת בכלל לעולם הזה?
33:54 נעה קשפיצקי: יש לי סיפור סינדרלה שאתה לא תאמין. אה, התגייסתי ללהקות הצבאיות ובאותו רגע החליפו שם את המנהל ענף, אוקיי? הייתה שם איזה קרייסיס, והיה ממש כמעט חצי שנה שבגלל שלא היה מנהל ענף, אז הלהקה שלנו פשוט הכניסו אותנו לעבודות רס"ר כאלה, ושתלנו בצלצלים ואף אחד לא השקה אותם אחרי זה, היה נוראי, זה היה פשוט...
34:05 נעה קשפיצקי: קרייסיס.
34:21 נעה קשפיצקי: סיפור קורע לב.
34:22 איתי חכמה: קורע לב.
34:24 נעה קשפיצקי: לא, אתה יודע, אתה הולך, החלום, אוקיי? אתה הולך אל החלום ואז אתה מגלה שהחלום...
34:29 איתי חכמה: ל... לגדל בצלצלים שאף אחד לא משקה אותם.
34:31 נעה קשפיצקי: לשתול אותם בחום ואף אחד לא...
34:33 איתי חכמה: תודה לשומר.
34:34 נעה קשפיצקי: כאילו, לשתול כדי לשתול, אוקיי? אין לזה שום רק כדי ל...
34:37 איתי חכמה: לצבוע את המדרכה באדום לבן.
34:39 נעה קשפיצקי: לפחות זה נשאר אדום לבן, אתה מבין? אז עשית משהו, אוקיי. פה היית עושה כדי לעשות ואף אחד, כולם... לא משנה, בקיצור. אז זה היה, אני לקחתי את זה נורא קשה, בסדר? ו... אה, בכל זאת באתי בגיל 15 והתחלתי להתכונן. אה, אז אה, ופשוט אה, אני, אני שיחקתי בטום סויר לפני שהתגייסתי, והייתה שמה דבי בסרגליק, שחקנית מדהימה מדהימה שעושה את...
34:57 נעה קשפיצקי: נפטרה.
35:07 איתי חכמה: נכון.
35:08 נעה קשפיצקי: ונפטרה ממש אחרי ההצגה מסרטן. אבל היא באותה תקופה היא עשתה את ארתור, שזה הדמות המיתולוגית של ארתור. והיא נתנה לי, היא כתבה לי על דף רשימה, פשוט בעיפרון, יש לי אותה עד היום, עם כל הטלפונים והשמות של האולפנים. והשארתי את הדף הזה ולא העזתי לעשות עם זה כלום. ואחרי שהיא נפטרה והייתי כבר הייתי בלהקה צבאית וחצי שנה שתחנו אותי על כלום, אז פשוט ניגשתי לאחד האולפנים, ואמרתי שלום, אני רוצה, קוראים לי נועה, אני רוצה לדבב. אמרו לי 100%, לכי הביתה, תשלחי לנו זה. אמרתי לא, אני רוצה עכשיו.
35:39 נעה קשפיצקי: אין דבר כזה עכשיו. מבקשים ממך ללכת, תפני את הזה. אוקיי? והלכה. ואני מהפחד ומהזה, פשוט נשארתי לעמוד שם, אוקיי? ואף אחד לא עבר במסדרון, נשארתי כזה עומדת במסדרון איזה 20 דקות. ולא ידעתי מה לעשות כי אמרתי אני לא יכולה ללכת, אני לא יכולה, אני חייבת להישאר. ואז היא באה ואמרה לי את עדיין פה? ואני מאוד קשוחה. אז אני אומרת לה כן, אני רוצה לדבר. ואז היא אומרת לי את יודעת מה? יש פה איזה שחקנית שאני מחכה לה, והיא לא, היא מאחרת. אז בזמן, אז את רוצה לראות, ראיתי איך נראה אולפן, בואי תראי איך נראה אולפן.
35:51 נעה קשפיצקי: אוקיי?
35:54 נעה קשפיצקי: ו...
36:00 נעה קשפיצקי: ו...
36:09 נעה קשפיצקי: אז...
36:11 נעה קשפיצקי: ו...
36:23 נעה קשפיצקי: אמרתי לה כן, אני אבוא לראות וזה. נכנסתי לראות, היא הראתה לי זה האולפן, זה המיקרופון, מאוד דומה למה שאנחנו יושבים פה עכשיו. ו...
36:33 נעה קשפיצקי: וזהו, והיא הראתה לי וזה, ועובר הזמן והיא לא מגיעה השחקנית.
36:38 נעה קשפיצקי: אז אחרי כמה זמן היא אומרת לי תשמעי, אני צריכה, יש שחקנית צריכה להגיע עכשיו לאודישן לסדרה שאנחנו שולחים ליפן, משהו כזה יפני כזה, זה, היא לא מגיעה, את רוצה לראות רגע איך מקליטים, את רוצה שאני...
36:52 נעה קשפיצקי: ואז היא נתנה לי טקסט, עשיתי משפט, ואז היא אומרת לי...
36:56 נעה קשפיצקי: אל תזוזי. היא יצאה מהאולפן, קראה למנהלת אולפן שתשמע את מה שהקלטתי, והיא שלחה את זה לחו"ל.
37:06 איתי חכמה: די.
37:07 איתי חכמה: והתקבלת?
37:07 נעה קשפיצקי: לסדרה הזאת לא התקבלתי אומנם, אבל התקשרו אליי ממש מאולפן אחר, זה, וכבר קיבלתי תפקיד ראשי בסרט רובוטס של פיקסאר, סרט נורא גדול, זה היה התפקיד הראשון שלי המשמעותי.
37:21 נעה קשפיצקי: אז זה היה, וכמובן שעבדתי עם האולפן הזה בדברים אחרים, כי...
37:26 איתי חכמה: איזה יופי, וואי, ממש סיפור סינדרלה.
37:28 נעה קשפיצקי: זה סיפור משוגע, זה, אבל זה, אבל שתבין את, אני באתי בתום לב כל כך גדול.
37:36 איתי חכמה: את מבינה אבל שאני שוב הולך למקום הזה של הקול הפנימי? כי גם פה היה פה משהו של קול פנימי שאת אומרת אני חייבת להיות פה.
37:42 נעה קשפיצקי: כנראה.
37:42 איתי חכמה: ועובדה שלא זזת 20 דקות.
37:45 נעה קשפיצקי: נכון. אני יודעת שזה מפחד, דובי. כן, לא יודעת לעשות.
37:50 נעה קשפיצקי: נכון.
37:50 איתי חכמה: לא נראה לי שזה פחד כל כך, כי לא נראה לי שבסיטואציה נורמלית 20 דקות עכשיו לשבת באותו מקום, זה פחד.
37:56 נעה קשפיצקי: אני אומרת לך, הייתי בפריז עם הפרידה, יש לה קעקועים.
38:02 נעה קשפיצקי: אבל תראי, כאילו ידעת שאת רוצה להיות שם.
38:05 נעה קשפיצקי: כן.
38:06 איתי חכמה: ידעת. והיית מאוד נחושה.
38:09 נעה קשפיצקי: כן, כנראה. שוב, אני חוזרת ואומרת, בתום לב.
38:12 איתי חכמה: כן, אבל כי זה, כי זה היה כנראה המפתח.
38:13 נעה קשפיצקי: אני לא יודעת, כלפי חוץ בתום לב, כלפי פנים כנראה שהייתה איזה שהיא בארה פנימית שאומרת אני לא מוותרת על זה ולא משנה מה.
38:22 נעה קשפיצקי: נכון. זה מדהים.
38:24 נעה קשפיצקי: אתה גם דורש ממני להתאמת ולהתבונן במשהו ש...
38:27 איתי חכמה: זה התפקיד שלי.
38:28 נעה קשפיצקי: תודה.
38:31 נעה קשפיצקי: נכון. אני מקווה שאני עושה את זה בסדר.
38:33 נעה קשפיצקי: לא, לא, זה...
38:34 איתי חכמה: שלא לא לוחץ מדי.
38:35 נעה קשפיצקי: לא, לא, לא, זה, זה חשוב.
38:37 איתי חכמה: כן. אז אני חוזר בחזרה למקום הזה של הדיבוב, כי הוא יכול ליצור גם קרינג'ים, אני משתמש הרבה במילה הזאת, כי בסופו של דבר אנחנו חיים, זה, זה אובר-וולמד הזה, אני לוקח את זה למקום של קרינג' כי זה אובר-וולמד. כי פתאום את ניצבת עכשיו מול סיטואציה ואת צריכה להגיע לאיזושהי באמת דמות מאוד מאוד מוקצנת, כי עולם הדיבוב במיוחד של ילדים, הכל נורא מוקצן.
38:57 נעה קשפיצקי: מטורפים, לא, אני לא יכולה להסביר את זה.
38:58 איתי חכמה: הכל נורא מוקצן. משוגעים. הכל נורא צבעוני, נורא צעקני, נורא.
39:03 איתי חכמה: זה, זה, זה... אין את זה בעולם התיאטרון, אין את זה בשום עולם חוץ מבעולם הדיבוב. נכון. במיוחד של סדרות, של סרטים לא. שזה קטע.
39:13 איתי חכמה: איך, איך בכלל ניגשים לעבודה הזאת? ל... לגבהים האלה ולדמויות ה...
39:20 איתי חכמה: מוקצנות האלה?
39:22 נעה קשפיצקי: אני מרגישה שכ... כשבעצם, אה, דיברנו מקודם על מים, כאילו ש... ברגע ש... שמים פליי, כאילו אני מרגישה שאני קופצת לאיזה מים שאני לא יודעת מה הם, ואני, ואני מגיבה כאילו אינסטינקטיבית בתוך מים ואין לי, אין לי בעצם מודעות אפילו למה שאני עושה. אני נכנסת במין... ב-1,000% לתוך משהו שאני לא בתוכו, ברמה שאני לא יודעת מה אמרתי. כאילו, אני לא יודעת מה אמרתי ומה... גם אתה יודע, זה אתה יודע שהכל זה on the spot, אנשים לא יודעים. אנחנו לבד באולפן, יש טקסט, זה לא ששמעתי ואני יודעת מה אומרים לפניי, אין לי מושג על מה השיחה.
39:39 נעה קשפיצקי: הנה הפלואו.
39:43 נעה קשפיצקי: בדיוק, אתה רוכש את המיומנות.
39:44 איתי חכמה: בדיוק. וואו.
39:47 נעה קשפיצקי: עכשיו, קרה לך באמת פעם ש... הקול הזה של הדיבוב הדליק בך איזשהו קול מושתק שלך?
39:54 נעה קשפיצקי: איזה שאלה. הדמות שהכי שלי שהכי הצליחה, היא, היא אבי מחברים בחווה.
40:01 נעה קשפיצקי: אה, שממש עד היום, זה לפני 20 שנה הקלטנו את זה וזה פשוט התפוצץ רק ב... זה התפוצץ בזכות הדיבוב. זה סדרה שכסלה בארצות הברית.
40:09 איתי חכמה: די.
40:10 נעה קשפיצקי: ועד היום, אתה תראה גם בטיקטוק וזה, זה משהו, יש ממש...
40:16 נעה קשפיצקי: קהילה עצומה של אנשים שיודעים את הפרקים בעל פה.
40:18 איתי חכמה: אני לא מכיר את הסדרה הזאת.
40:19 נעה קשפיצקי: אז אתה חייב לראות, כי זה קורע. אה, אז אז שם יש לי תפקיד שהיא נורא נורא צורחת, והיא נורא נורא גבוהה.
40:29 נעה קשפיצקי: ואני זוכרת ש... הבמאי, גם זכרו לברכה, אה, פרון נטקין, הוא כל הזמן אומר לי, יותר גבוה, יותר גבוה, ואני לא יכולה, לא יכולה. הייתי יוצאת מהסשנים כועסת.
40:40 נעה קשפיצקי: רציתי להרוג אותו.
40:42 נעה קשפיצקי: כאילו, אתה יודע, אגב, אגב, אה, מאמץ קולי, זה מותשות כאילו...
40:49 איתי חכמה: צורכת הרבה אנרגיה.
40:49 נעה קשפיצקי: זה מרתון.
40:50 איתי חכמה: נכון.
40:51 נעה קשפיצקי: זה מרתון.
40:52 איתי חכמה: תני, תני לי איזה דוגמה קטנה שאני אבין מה זה ה...
40:55 נעה קשפיצקי: הדמות הזאת?
40:56 איתי חכמה: אם את יכולה.
40:56 נעה קשפיצקי: "היי אוטיס!"
40:57 איתי חכמה: וואו.
40:58 נעה קשפיצקי: "היי!"
40:59 נעה קשפיצקי: כאילו, ברמה הזאת.
41:01 נעה קשפיצקי: כן, כן.
41:01 איתי חכמה: "סוס המשולשת! ההוא!"
41:03 נעה קשפיצקי: זה, וככה כאילו כל הזמן, כאילו...
41:06 איתי חכמה: על המוקצנות הזאת אני דיברתי.
41:08 נעה קשפיצקי: זה מטורף. ושנאתי את זה, ולא ידעתי שזה יהיה מה שזה, אבל עובדה שזה מה ש... זה עשה לי את הקריירה כאילו, באיזשהו מקום. פשוט אה...
41:17 איתי חכמה: וואי, זה...
41:18 נעה קשפיצקי: מטורף.
41:18 איתי חכמה: ממש מטורף.
41:19 נעה קשפיצקי: ואני זוכרת שאחותי הייתה מתקשרת אליי ואומרת לי, נועה, אני לא יכולה לשמוע את הדמות הזאת, זה, זה בלתי נסבל, כאילו...
41:26 איתי חכמה: את מסוגלת לשמוע את הדמויות שלך בסרטים המצוירים, בדיבובים?
41:29 נעה קשפיצקי: אני, אני, אני כדי ללמוד, הייתי, אני ממש ישבתי וראיתי כי אני, אתה יודע, עם מלא ביקורת וכדי להשתפר, אני חייבת להקשיב ולראות מה אני עושה, כי אין לי מושג. אין, אין לי מושג.
41:39 איתי חכמה: כמה ביקורתית כלפי עצמך?
41:42 נעה קשפיצקי: אה, אני חושבת שהרבה. לא יודעת אם ביקורתית, כן, אני, אני אוהבת תמיד להתפתח, אני אוהבת להתקדם, אני אוהבת עוד, אני אוהבת לאתגר, אני לא אוהבת לחזור על דמויות. יש אנשים שעושים את אותה דמות ב-20 סדרות. אני תמיד, אני, אני עושה אחר, אני...
41:57 איתי חכמה: לכמה מקום יש לאי-שלמות בעולם הדיבוב? למקום הזה של...
42:01 נעה קשפיצקי: אין מקום.
42:02 איתי חכמה: אין מקום?
42:02 נעה קשפיצקי: לא. זה חייב להיות, תראה, זה נורא תלוי בבמאי. יש במאים שפחות מקפידים, יותר מקפידים. אבל בסופו של דבר, במיוחד גם בסרטי קולנוע, אין פשרות. הרמה בארץ של הדיבוב היא...
42:14 נעה קשפיצקי: מקום ראשון בעולם.
42:16 נעה קשפיצקי: זה מדויק ברמות מטורפות.
42:18 איתי חכמה: זהו, זה אני שואל, גם בסדרות מאוד מאוד מדייקים ומדקדקים ו...
42:23 נעה קשפיצקי: אה, סדרות אני יודעת...
42:24 איתי חכמה: לא, אני, אני מודה, זה נורא תלוי בבמאי. יש כאלה שפחות. אני מאוד אוהבת שמקפידים. אני יכולה להגיד שאני כבר כל כך במיומנת שאני כבר מקפידה. אתה יודע, גם לא מקפידים היום על שפה. אם אנחנו גם מדברים...
42:29 נעה קשפיצקי: נכון.
42:37 איתי חכמה: נכון.
42:38 נעה קשפיצקי: אפילו היום אומרים לי, אה, אל תגידי אה, נגיד, הוא מרק, תגידי ומרק.
42:44 נעה קשפיצקי: אה, הנה.
42:45 נעה קשפיצקי: עכשיו אני, אני נגמרת, אני לא יכולה, אני לא יכולה, לא יוצא לי, זה לא יוצא לי מהפה. אני לא יכולה להגיד...
42:52 איתי חכמה: כי, דרך אגב, כי באמת בשפה היומיומית, אם אנחנו חוזרים על פלואו, אנחנו לא מדברים "הוא מרק", אנחנו לא מדברים ככה.
42:58 נעה קשפיצקי: אבל אתה מבין שזה התפקיד שלי.
42:59 איתי חכמה: אני יודע, והאקדמיה ללשון נורא מבלבלת בהקשר הזה. כי כשאתה נמצא מול המיקרופון ואתה ב...
43:05 נעה קשפיצקי: רשת ב', כמו שאני הייתי בעבר, ובעולם הדיבוב, "הוא מרק", אבל לא מדברים ככה. אז גם פה, איפה נוצר המקום האותנטי והכן כשאנחנו מתנהלים בצורה הזאת? כי זה פוגע באותנטיות.
43:20 נעה קשפיצקי: אני מבינה, נוגעת בנקודה רגישה.
43:27 נעה קשפיצקי: אני חושבת שכל עוד, אני חושבת שיש לנו תפקיד ל... אתה יודע, בוא נדבר רגע על, אה, שפרירה, שפרירה אהבמה הייתה מיתולוגית, אוקיי? היא המתרגמת המיתולוגית, הבמאית המיתולוגית של סרטי דיסני, שאנשים מדקלמים אותם בגלל השפה המדהימה שלה. אין, אין, אין עוררין.
43:37 נעה קשפיצקי: אוקיי?
43:38 איתי חכמה: מדהימה שלה.
43:46 איתי חכמה: אמת, כן, אין, אין עוררין.
43:48 נעה קשפיצקי: אוקיי? יש, אני חושבת שגם לקריינים וגם לנו כשחקנים, יש לנו תפקיד, אה, לא בקטע, אני לא עכשיו אחראית על הרומנה, אבל באמת מינימלי, אה, כן. מה, מי אם לא אנחנו? אז אז אם אף אחד לא ישמור במרכאות על הדבר הזה, והכל כמו שאתה, מותר להגיד את מה שאמרת, "הזנייה של הטקסט".
44:04 נעה קשפיצקי: ו...
44:08 איתי חכמה: כן.
44:12 נעה קשפיצקי: מה?
44:14 איתי חכמה: מי הדמות האהובה עלייך מהתקופה של שפרירה?
44:17 נעה קשפיצקי: שפרירה.
44:19 נעה קשפיצקי: אה, וואי, לא יודעת, שאלה טובה.
44:26 נעה קשפיצקי: אה... וואי, לא יודעת לענות לך על זה. אין לי, אין לי תשובה.
44:30 איתי חכמה: מי המדבבת האהובה עלייך?
44:33 נעה קשפיצקי: אני מאוד אוהבת את, קודם כל, דבי בסרגליק שהזכרנו אותה מקודם, ואני מאוד אוהבת את אורלי קטן. הקול של פרנסין. היא, הקול שלה מבחינתי הוא, אני לא אשכח שפגשתי אותה לראשונה וראיתי שזה היא. זה קול נורא מיוחד, שאי אפשר, אי אפשר אה... יש בדיבוב הרבה שנשמעים אותו דבר כאילו.
44:39 נעה קשפיצקי: כן.
44:41 נעה קשפיצקי: כן.
44:56 נעה קשפיצקי: נכון.
44:57 איתי חכמה: נכון. לי היו שניים שממש אהבתי. כן. אחד זה רחל אטאס.
45:00 נעה קשפיצקי: אורסולה.
45:02 איתי חכמה: בעיניי זה מאסטרפיס.
45:03 נעה קשפיצקי: וואו, אני רציתי להגיד אורסולה, אבל...
45:04 איתי חכמה: זה מאסטרפיס בעיניי, מאסטרפיס של דיבוב.
45:08 נעה קשפיצקי: אוף.
45:08 איתי חכמה: זה משהו מדהים.
45:09 נעה קשפיצקי: למה היום לא מביאים את השחקנים האלה?
45:11 איתי חכמה: וואי, וואי, וואי, וואי. תקשיבי, לא, באמת, זה כאילו דמות, שכאילו זה היא, זה נכתב עליה.
45:17 נעה קשפיצקי: נכון.
45:18 איתי חכמה: זה לא נורמלי בה...
45:20 נעה קשפיצקי: אוי, איזה כיף, איזה כיף לדבר איתך על זה.
45:20 איתי חכמה: והאדם השני שממש אהבתי זה אריאל פורמן.
45:26 נעה קשפיצקי: לא, צביקה, יש צביקה פורמן, מי זה אריאל פורמן?
45:29 איתי חכמה: אריאל פורמן, הוא גם שחקן ותיק שנפטר. והוא גילם את המלך טריטון בבת הים הקטנה ואת המספר ביפה והחיה. עכשיו, היפה והחיה, המספר בהתחלה, זה מבחינתי אחת ההתחלות הכי טובות בדיסני אי פעם.
45:32 נעה קשפיצקי: וואו.
45:38 נעה קשפיצקי: וואו.
45:45 איתי חכמה: חייבת ללכת לראות. חובה, ממש.
45:48 נעה קשפיצקי: מכניס לאווירה...
45:50 נעה קשפיצקי: לא יודע להסביר את זה, זה מדהים בעיניי.
45:53 נעה קשפיצקי: אוקיי, אה... עכשיו, אני לקראת סיום, אנחנו כבר, אה, כן.
46:00 נעה קשפיצקי: אנחנו דיברנו על המון המון דברים.
46:02 איתי חכמה: נכון. כן.
46:03 איתי חכמה: ממש כיף.
46:04 נעה קשפיצקי: יש רגעים שבהם הקול הפנימי שלך כן מבקר אותך בעולם הזה של דיבוב, של שירה, שאת עדיין מרגישה שאת נלחמת בעצמך בזמן אמת?
46:13 נעה קשפיצקי: אז תקשיב, הקול הפנימי שלי רוצח אותי כל הזמן. אבל למדתי, כמו שאני אומרת לתלמידים, לא להקשיב לו.
46:23 נעה קשפיצקי: לתת לו פשוט להיות, אני לא מתעסקת איתו. אסור לי, אסור לי לנהל איתו שיחה.
46:30 איתי חכמה: אני מצאתי לו קונטרה.
46:31 נעה קשפיצקי: כי אני אציב...
46:31 איתי חכמה: אני מצאתי לו קונטרה.
46:33 נעה קשפיצקי: טעות.
46:34 איתי חכמה: לא, יש לי קונטרה אליו. אתה יודע מי זה? הקול החומל.
46:37 נעה קשפיצקי: אה.
46:38 איתי חכמה: אני, אני, אז הם רבים בינם לבין עצמם.
46:40 נעה קשפיצקי: לא, זהו, שאני נותן מקום לחומל להגיע. כי אם, אם החומל לא יגיע, ואני מסכים איתך, להשתיק את הקול הביקורתי, אבל לא להשתיק אותו לגמרי.
46:51 נעה קשפיצקי: לא להשתיק אותו.
46:51 איתי חכמה: כי הוא אומר דברים חשובים.
46:53 נעה קשפיצקי: אני אומרת, לא להשתיק אותו בכלל, פשוט להתעלם.
46:55 איתי חכמה: לא, לא, לא, לנהל איתו שיחה.
46:56 נעה קשפיצקי: אבל לפעמים הוא אומר דברים מאוד נכונים, כי את גם כן מקשיבה לו. את גם מקשיבה לו כשאת צופה בעצמך.
47:00 נעה קשפיצקי: יגיד.
47:03 נעה קשפיצקי: והוא מגיע והוא אומר דברים נכונים והוא נותן משוב שמפתח אותך, אנחנו מתפתחים איתו.
47:09 נעה קשפיצקי: אבל בחמלה.
47:12 נעה קשפיצקי: הבנתי. כן, אתה צודק, נו, מה אני אגיד? אתה צודק. ותראה מה זה הקול החומל.
47:17 נעה קשפיצקי: כי אם, אם אנחנו מבקרים את עצמנו בחמלה, כן. אנחנו נסתכל על הדברים אחרת.
47:24 נעה קשפיצקי: אני תוהה אם אפשר תוך כדי עבודה להתחיל לנהל שיחה עם הקול, כאילו אתה מבין? בסופו של דבר זה איזה אימות שבזמן אמת אם אתה מתחיל להיכנס לחומל, כי זה שיחה.
47:36 נעה קשפיצקי: נכון.
47:37 איתי חכמה: זה לא שאוקיי, החומל עושה בנוקאאוט, זה שיחה. זה אומר ככה, ואז החומל, וזה והחומל.
47:43 נעה קשפיצקי: אני חושבת שבזמן עבודה...
47:45 איתי חכמה: אה, לא, בזמן, כן, לא, כמובן, בזמן עבודה אנחנו לא יכולים לתת בכלל לקולות לנהל אותנו, כי עכשיו יש מנהיג פנימי והוא עכשיו צריך להיות, לקחת את המושכות והיידה.
47:47 נעה קשפיצקי: לא, כן, אני מדברת כמובן בזמן עבודה, ברור ש...
47:56 נעה קשפיצקי: זה, זה שאלה, זה, יש משפט של צ'רלי צ'פלין שהוא תלוי אצלי, איפה שאני מלמדת על הפנטר, אממ... שהוא אומר, אה, המקום היחיד שאתה צריך להשתמש בו בכוח, הוא כשאתה רוצה להרוס משהו.
48:12 נעה קשפיצקי: אוקיי? כי לפעמים אני יכולה להגיד איזה הערה או להגיד איזה משהו, ואז כל התותחים באים, ואז אני, אני אומרת, תמיד ה... הקול שלנו הוא כמו ילד, אוקיי? אנחנו כמו ההורה שלו, ואנחנו תמיד צריכים, כמו שאתה אומר, עם חמלה ועם ה... עם אחריות, עם הולכה, אנחנו לוקחים את הילד ומלמדים אותו לחצות את הכביש בביטחה, במקום ש... אני אומרת תמיד הקול שלנו הוא רץ על האש, הוא רץ על הזה, כאילו...
48:38 נעה קשפיצקי: יפה. אז בוא ניקח את הקול שלנו ונוליך אותו למקומות טובים.
48:43 נעה קשפיצקי: כן, כן.
48:46 נעה קשפיצקי: אוי, איזה כיף.
48:47 איתי חכמה: ממש.
48:48 נעה קשפיצקי: בא לי ללמד עכשיו. תבוא לשיעור.
48:50 איתי חכמה: אני אבוא, אני אבוא.
48:52 איתי חכמה: נועה, תודה רבה.
48:53 נעה קשפיצקי: תודה לך, איתי חכמה, כשמך כן אתה.
48:57 איתי חכמה: איזה כיף היה פה.
48:57 נעה קשפיצקי: איזה תענוג.
48:58 איתי חכמה: ממש. (מוזיקת סיום)
49:05 איתי חכמה: עד כאן, זה הקול שלך ושלך להפעם. אם יש משהו שאני לוקח מהשיחה עם נועה, זה שהקול שלנו לא נמדד רק בטכניקה, אלא גם באמת בלקחת את האומץ. האומץ להישמע, האומץ לטעות, האומץ להיות. לא צריך לחכות שנהיה זמרים או דוברים מצוינים כדי להשמיע את עצמנו. הקול שלכם, שלכן, שלי, של כולנו, ראוי לצאת החוצה, פשוט כי הוא קיים. ואם יש קול פנימי שמפריע, זה בדיוק המקום לבדוק מי מדבר שם. ואולי לאט לאט לבחור לתת יותר מקום דווקא לקול שמאפשר, שמוביל, שמזכיר שיש בנו משהו ששווה להשמיע.
50:37 איתי חכמה: אז תודה רבה לנועה קשפיצקי שהייתה כאן איתנו והחכימה אותנו. תודה שהייתם איתנו בפרק הזה של זה הקול שלך ושלך. אם התחברתם, אשמח שתשתפו, שתכתבו לי, תצטרפו לקהילת זה הקול שלך בפייסבוק ותמשיכו להקשיב, גם לי, אבל בעיקר לעצמכם. יאללה ביי. (מוזיקה)